אני אשת חינוך הפועלת בשטח מזה שמונה שנים, אני גאה לקדם ולהוביל חשיבה יצירתית וחדשנות חינוכית בבית הספר. בכובע השני שלי, אני מוזיקאית יוצרת. בשני האלבומים שהוצאתי עד כה היה חשוב לי להעביר לקהילת המאזינים שלי מסר אנושי וחברתי.
זוהי השנה השלישית שלי בתור סגנית מנהלת חטיבת הביניים בבית ספר זיו. התחלתי את דרכי החינוכית כרכזת מגמת מוזיקה ומחנכת. בבית הספר אני מובילה בין השאר פרויקטים הקשורים בחדשנות חינוכית, שוויון חברתי ומגדרי והוראה רב-תחומית.
אני חברה בלהקת הרחוב 'הפיראטיות הפיראטיות' הפועלת רבות במרחב הציבורי הירושלמי. אני מופיעה עם שיריי ומרצה בעשור האחרון במקומות חברתיים-תרבותיים בעיר (כגון פאב המפלצת, תמול שלשום, מכון כרם ועוד). בשלוש השנים האחרונות הובלתי מקהלה קהילתית במסגרת קהילת אחו"ה בכרם.
"מוזיקה מבטאת את אשר לא יכול להיאמר במילים ואינו יכול להיות מושתק". ויקטור הוגו.
האלבום השני שלי, "שירי גוף" (2021), נולד מתוך עיסוק מתמשך שלי בנושא דימוי הגוף הנשי (ב-2015 הובלתי מחאה שקיבלה תהודה תקשורתית נרחבת תחת דף הפייסבוק "מלכוד 42 :אין לי מה ללבוש"). השירים באלבום מתארים חוויה פנימית הנעה על הספקטרום שבין חוסר ביטחון לבין העצמה אישית וקבלה מלאה של הגוף. החוויה המשתקפת מן השירים היא כואבת, מצחיקה, אבסורדית ואנושית.
מוזיקה מתקופת העבדות, שירי מחאה, תולדות הג'אז והרוק, נשים במוזיקה.
מוזיקה, תולדות המוזיקה, מגדר, הוראה רב תחומית, חינוך, חדשנות בהוראה.
אני חולמת על העצמה והנכחה של נשים בכלל ונשים יוצרות בפרט במרחב הציבורי בעיר. לראות ולשמוע נשים שרות ומנגנות על הבמות הכי נחשבות בעיר (אבל גם בפינות הרחוב), לראות אמניות מציגות תערוכות, שחקניות ורקדניות על הבמות, מרצות באוניברסיטה. אני חולמת שהעיר תהיה מקושטת בתמונות של נשים גדולות ומדהימות שפועלות כאן, וכל זאת מבלי שתמונתן תהיה מושחתת.
מחפשת חיבורים עם:
מקומות קהילתיים נעימים להופיע בהם, ותמיד שמחה ללוות מוזיקלית אירועי תרבות שונים כגון השקות ספרים, פתיחות תערוכות, טקסים וערבי עיון.
